איך חוזרים לבנק? פוסט מתגלגל ומאגר מידע
לבנקים בישראל יש מדיניות מוצהרת לגבי אלו כספים הם מקבלים כתוצאה ממכירת מטבעות דיגיטליים, מאילו מקורות ובאיזה נתיב, מומלץ לבדוק מה אומר הבנק שלכם לגבי פעילות במטבעות דיגיטליים, כמובן שאם קניתם דרך נותן שירותים עם רשיון יהיה לכם קל יותר לחזור לבנק. בזמנו פרסמנו באמצעות פורום חברות הקריפטו, בלוקצ'יין ו-ווב3 השוואה בין הבנקים. ההשוואה הזאת גם מתעדכנת וגם נוסף לה מידע: הידעתם שיש בבנקים סניפים שמתמחים בקריפטו? בפוסט תוכלו למצוא פרטים עליהם, אנחנו ממליצים להתעקש ולפנות לבנקים גם דרך הסניפים המתמחים, לא פעם הפקיד בסניף שלכם לא מבין ולא מכיר…
להמשך קריאהכתובות ת"ש (תשלומים שקטים) - סוג חדש של כתובות בביטקוין
כתובות ביטקוין הן המפתח לשליחה וקבלה של מטבעות ברשת. ככל שהטכנולוגיה מתפתחת, כך גם סוגי הכתובות משתכללים. איך עובדת כתובת ביטקוין? אפשר לקרוא עוד במאמר על כתובות, מפתחות ומה שבינהם לאחרונה, יש עניין גובר סביב סוג חדש של כתובות ביטקוין, כתובות ת"ש (תשלומים שקטים). מהן כתובות ת"ש? כתובות ת"ש הן כתובות קבועות שאפשר לפרסם או לשמור באנשי קשר. המידע שנמצא בכתובות אלו מאפשר תשלום ליוצר שלהן מבלי לאפשר לגורמי מעקב לחטט בבלוקצ'יין ולמצוא את כל הכסף שמי שיצר את הכתובת קיבל או שלח. לכתובות ת"ש מספר יתרונות נוחות: כתובת…
להמשך קריאהנותני שירותים ועזרה מול הבנקים
תקציר הפרקים הקודמים: בעקבות מאמץ של איגוד הביטקוין הישראלי, פורום חברות הקריפטו וקהילת המטבעות הדיגיטליים בישראל בנק ישראל פרסם נוהל לבנקים לגבי קבלת כספים שמקורם במטבעות דיגיטליים והבנקים פירסמו את המדיניות שלהם בנושא. בהתאם לסוג הפעילות שביצעתם, חלק מהבנקים לפני שהם מאשרים את קבלת הכספים, מבקשים גם הסבר על נתיב הכסף - כלומר להבין האם המטבעות עברו במקומות מורשים ללא חשש לפעילות בלתי חוקית. כידוע, הבלוקצ'יין הוא שקוף ונגיש וישנן חברות שמתמחות במודיעין ויודעות לחבר בין כתובות על הבלוקצ'יין ליישויות שמחזיקות באותם מטבעות. (איך זה עובד טכנית? אפשר ללמוד בהרצאה…
להמשך קריאהבמהירות הבזק – פרק ב'
במהירות הבזק – פרק ב' - המימוש בפועל של רשת הברק המשך מפרק א'. גרסה מתורגמת של שני הפרקים לעברית רב-מגדרית ניתן למצוא כאן. הטרנזקציות ברשת הברק הן לא יותר משרשרת של טרנזקציות התחייבות שמצביעות על ה-Outputs של טרנזקציית התקצוב. רשת הברק של היום לקחה את הרעיון של RSMC והוסיפה מספר שיפורים. תחילה הופעלה תוכנית התחייבות (commitment scheme), בשיטת "הסתרה וחשיפה של סוד" שראינו קודם, כדי לאפשר העברה-הלאה (forward) של תשלומים. שנית, הוחלפה פעולת ריבוי-החתימות (multisig) בהכפלת-נקודות-על-עקומה-אליפטית (elliptic curve point multiplication). מבנה הטרנזקציות יש ארבעה סוגים של טרנזקציות ברשת הברק.…
להמשך קריאה