שגעת האסימונים – עשר עצות למשקיע הנבון
לאחרונה שוטף אותנו גל גדול של הנפקות אסימונים המכונות ICOs – ראשי תיבות של Initial Coin Offering או בעברית: חלוקה ראשונית (של) אסימונים. המונח שאול מהנפקות בורסאיות המכונות IPOs – תהליך בו חברות מגייסות השקעה מהציבור תמורת מניות שמייצגות בעלות ומקנות זכויות שונות כגון השתתפות ברווחים.
בקריפטו זה עובד קצת אחרת. כמו תופעות רבות בעולם המטבעות הקריפטוגרפיים, תופעת האסימונים טומנת בחובה הזדמנויות וגם סיכונים רבים. במאמר הזה ננסה לתת רקע ומספר כללי אצבע שיכולים לעזור בהבנתם.
מה זה אסימון (Token)?
כבר בשנים המוקדמות של ביטקוין פותחו פתרונות שונים ליצירה וניהול של אסימונים על גבי שרשרת הבלוקים. פרוטוקולים כמו Colored Coins ופרוייקטים כמו MasterCoin ו Counterparty איפשרו לכל אחת ליצור כמות אסימונים לבחירתה, לתת להם שם ואז לחלק, לשלוח ולקבל אותם באמצעות תוכנת ארנק – בדומה לביטקוין עצמו.
לאחרונה רבים מהאסימונים מונפקים על גבי אתריום בסטנדרט שנקרא ERC20.
להבדיל מביטקוין, שנוצר אצל כורים בצורה מבוזרת ועפ"י חוקים ברורים, אסימונים נוצרים ומנוהלים בצורה ריכוזית ע"י המנפיק שלהם ולמרות ששרשרת הבלוקים מעניקה להם יתרונות מסוימים, כמו תשתית ושקיפות, את ערכם הם שואבים אך רק מהבטחות ופעולות המנפיקים.
מה היא חלוקה ראשונית של אסימונים (ICO)?
ICO אופייני מתנהל בשלושה שלבים:
- היישות המגייסת מפרסמת את התכניות שלה, את הפרטים הטכניים (במסמך שמכונה white paper), מפרטת את האופן בו היא מתכוונת להשתמש בכספים שיאספו, את הסיפור שקושר את הצלחת המיזם לעלייה בערך האסימון ואת תנאי ההנפקה: כמה אסימונים יונפקו, מתי תיפתח וכמה זמן תימשך המכירה, מה תקרת הגיוס ועוד.
- בשעה היעודה נפתחת המכירה והמשקיעים ממהרים לשלוח את כספם, לרוב ביטקוין או אתר, אל המנפיקים. המנפיקים מצידם שולחים למשקיעים אסימונים בהתאם לכמות שהשקיעו. המכירה נסגרת כשנגמר הזמן שהוגדר (בדר"כ מספר שבועות) או כשתקרת הגיוס הושגה (לאחרונה, במקרים רבים, זה קורה תוך דקות).
- בשלב הבא, האסימונים מגיעים לזירות המסחר. לפעמים לאחר חודשים ארוכים של פיתוח המוצר ולאחרונה, במקרים רבים, מיד עם סיום ההנפקה. בשלב הזה המגייסים מתחילים במימוש התכנית שהציגו והמשקיעים מקווים שיגיעו יותר קונים חדשים ממשקיעים שרוצים למכור, ומחיר האסימונים ימריא במסחר.
מה סוד הפופולריות של ה-ICOs?
למרות שהנפקות כאלה אינן עניין חדש, לאחרונה אנחנו עדים לכמות הולכת וגוברת שלהן, ולסכומי גיוס חסרי תקדים. אפשר לחשוב על מספר סיבות לכך:
- בעוד שעולם ההנפקות הבורסאיות נמצא תחת רגולציה כבדה, הנפקות הקריפטו מאפשרות להתחמק מחובות רבים שחלים על מנפיקים מסורתיים. גם למשקיעים נפתחת הזדמנות שחסומה בפני רובם בעולם המסורתי – היכולת להשקיע ישירות בחברות סטארט אפ.
- משקיעי ביטקוין, אתריום ואחרים, שהרוויחו סכומים משמעותיים בעת האחרונה, לא ששים לחזור לבנק, לשקלים ודולרים ומעדיפים לגוון את החזקותיהם בתוך עולם הקריפטו. שוק המטבעות הקריפטוגרפיים חצה לאחרונה שווי של 100 מיליארד דולר (ואז תיקן למטה) וחלק מהכסף הזה זורם להנפקות.
- זה עובד למגייסים – לאחרונה מגויסים סכומי עתק תוך דקות.
- זה עובד למשקיעים – ברבים מהמקרים ערכם של האסימונים נוסק מיד כשהם מגיעים לזירות המסחר.
שתי הנקודות האחרונות יוצרות מעגל שמזין את עצמו בקצב הולך וגובר ולאחרונה תופעת הגיוסים מגלה סימנים מדאיגים של בועה.
למה כדאי לשים לב?
היעדרה של רגולציה היא כאמור אחת הסיבות לפופולריות של הגיוסים, אך היא גם טומנת בחובה תלות מוחלטת של המשקיעים ברצונם הטוב של המנפיקים. עד שיהיו תקדימים רלוונטיים, אין וודאות בכך שלמשקיעים יש הגנה משפטית. היו כבר מקרים רבים בהם המנפיקים לא עמדו בהבטחותיהם, השתמשו בכספי המשקיעים למטרות שונות ומשונות, פתחו חברות חדשות וזנחו את מחזיקי האסימונים ועשו כל דבר שאפשר להעלות על הדעת שקורה כשנותנים למישהו כסף בלי שהוא חייב לכם דבר.
עם כל זאת, רבות מההנפקות הסתברו, לפחות לפי שעה, כהשקעות טובות, כך שקשה להמליץ חד משמעית להימנע מכל הנפקה באשר היא. להלן מספר המלצות למי שבכל זאת מחליט לסכן את כספו:
1. השקיעו רק במי שנראה ראוי לאמון
בהיעדרה של הגנה משפטית, מאוד חשוב להבין מי האנשים שעומדים מאחורי הפרויקט ולנסות להבין אם הם ראויים לאמונכם. זו אינה משימה פשוטה, אבל אפשר לנסות להתרשם מאיך שהם כותבים ומדברים, ממה שהם עשו בעבר, באילו תחומים עסקו, לשאול שאלות בפורומים הרלוונטיים, לראות אותם מציגים בווידאו או במפגש ולחפש תובנות של מומחים של ואנשים שמכירים את התחום.
2. וודאו שאתם מבינים את תפקיד האסימון בפרויקט
גם אם חרשתם את הנייר הלבן, הבנתם את מהות הפרויקט והשתכנעתם שהוא הולך לכבוש את העולם, חשוב לבדוק איך בדיוק משתלב בו האסימון ואלו מנגנונים קושרים את הצלחת הפרוייקט לעליית ערכו של האסימון. כיוון שאסור פשוט לחלק רווחים למשקיעים, לא פעם אנו עדים ללוליינות מאולצת לעשיית החיבור הזה. הקשר חייב להיות ברור – איך בדיוק גוברת הדרישה לאסימון ככל שהפרוייקט גדל ומצליח? האם יש ליזמים דרכים לנתב רווחים למסלולים עוקפי אסימון? כמה קל להעתיק ולהפעיל את המודל עם אסימון חדש או אפילו ללא אסימון כלל?
3. בדקו אם יש קוד ומוצר ראשוני
בחלק מההנפקות האחרונות גויסו סכומי עתק מבלי שהמנפיקים עשו אפילו מאמץ בסיסי להוכחת רצינות ויכולת. הימנעו מלהשקיע בפרוייקטים שכל מה שעשו מסתכם באתר אינטרנט לניהול ההנפקה. פרויקטים רציניים בדר"כ כבר עובדים על מוצר, כבר פעילים בתחומם ולא הופיעו משום מקום רק כדי לגייס. בתחום הקריפטו מקובל להתנהל בקוד פתוח, מה שמאפשר, למי שיודע, להתרשם מרמת וקצב הפיתוח, כמות התורמים לקוד וכו'. למי שלא יודע, כדאי לחפש ולהסתמך על רשמים של אלה שכן מתמצאים.
4. Mind the Cap
שאלה בסיסית בכל השקעה היא: לפי איזה שווי אני נכנס? ככל שגדלה הערכת השווי של החברה או הנכס – קטן החלק שמקבל המשקיע תמורת סכום נתון של השקעה. בעולם ה ICOs נוצרה דינמיקה יוצאת דופן – כשנפתחים השערים, המשקיעים ממהרים לשלוח את כספם ולעיתים רק בדיעבד, כששוקע האבק, הם מגלים איזה סכום גוייס ולפי איזה שווי הם נכנסו להשקעה.
ככל שעולה גודל הגיוס, קשה יותר למחיר האסימונים לטפס כשהם מגיעים לזירות המסחר: דרושים יותר קונים חדשים על מנת להעלות את המחיר ויש יותר מוכרים פוטנציאליים שיכולים להוריד אותו. כדי להגן על משקיעים מגיוס גדול מידי, מקובל לקבוע Cap – תקרה שמגבילה את סכום הגיוס ושעוצרת את ההנפקה אם מגיעים אליה. שימו לב שהתקרה ברורה וקיימת ושהיא מייצגת שווי סביר לדעתכם.
5. בדקו את תנאי ההנפקה
יש לא מעט יצירתיות במבני ההנפקות, במקרים רבים התנאים מורכבים וקשים להבנה ולא במקרה. כמה אסימונים מונפקים לחברה עצמה? האם חלקם מוקצים ישירות ליזמים? אם כן, האם ולכמה זמן הם נעולים (vested)? האם מותרות מכירות נוספות בעתיד? האם וכמה אסימונים יימכרו למקורבים בהנחה? האם ניתן להעביר את האסימונים מיידית ואם לא מתי יהיה ניתן? חשוב להבין את התנאים לפני וגם ולוודא שהם אכן מולאו כלשונם במהלך ולאחר ההנפקה.
6. קראו את החוזה לפני שאתם חותמים
הנפקות רבות מגייסות את הכסף על גבי ״חוזה חכם״ באתריום, אשר מפרט את תנאי ההנפקה ואת תכונות האסימונים לאחר ההנפקה. חוזים חכמים באתריום מיועדים להיות קריאים יחסית, כדי לאפשר לבעלי נסיון בפיתוח להבין אותם ולוודא שהם עושים את מה שהם אמורים לעשות. אם אתם יודעים לקרוא חוזים חכמים, עשו זאת בעצמכם. אם לא, חפשו מישהו (אובייקטיבי!) שיודע. וודאו שהחוזה עושה את מה שמובטח בתנאי ההנפקה הכתובים – החוזה הוא זה שקובע!
כמו כן היעזרו בבדיקות של מומחים (audits) אשר מפורסמות לעיתים לפני הנפקות כדי לוודא שלא נמצאו פירצות אבטחה בחוזה, שעלולות לגרום לאובדן כספים, כמו שקרה לאחרונה במספר גיוסים. גיוס שמשתמש בחוזה חכם אמור לפרסם אותו לפחות כמה ימים לפני תחילת הגיוס כדי לאפשר למשקיעים לקרוא אותו. גיוס שלא עושה זאת צריך להדליק נורה אדומה.
7. היזהרו משיווק אגרסיבי
התמקדו בתוכן ולא בצורה: הנייר הלבן יותר חשוב מעיצוב האתר, מצגת טובה וברורה חשובה יותר מכנס נוצץ, מפתחים מנוסים ויזמים אמינים חשובים יותר מרשימת יועצים שהקשר היחיד שלהם לפרוייקט זו התמונה באתר. המנעו מפרויקטים שמשלמים למשתמשים כדי שיקדמו אותם ברשתות. שיווק אגרסיבי בשלב הגיוס הוא בדרך כלל תמרור אזהרה.
8. דרשו שקיפות מלאה
העבודה לא מסתיימת בסוף ההנפקה. אם אתם מחזיקים אסימונים שעלו לכם כסף, עקבו אחרי התקדמות הפרויקט ודרשו להבין איך ואיפה מושקע הכסף שלכם. פרויקטים רבים מגדרים את כספי הגיוס באמצעות המרה של חלקים למטבעות אחרים ולכסף פיאט, תהליך שמאפשר העלמה של כספים אל כיסי היזמים. פרויקטים רציניים יפרסמו דוחות ברורים על מיקום הכספים, שערי החליפין בהם הומרו, המשכורות, התשלומים השונים וכו'. זכרו שהחובות הרגולטוריים המקובלים אינם חלים כרגע על מגייסי הקריפטו ואין מישהו אחר שידאג לכם.
9. הרגולטור מתעורר?
ממש בימים האחרונים הגיע איתות מעניין מכיוון ה-SEC, המקבילה האמריקאית לרשות לניירות ערך. בדו"ח שמתייחס לאסימון ספציפי בשם DAO, שכבר נעלם לאחר שהחוזה החכם שניהל אותו נפרץ, ה-SEC קובע במפורש שהוא נופל תחת תחום השיפוט שלהם ולפיכך התנהל בצורה בלתי חוקית. למרות שבמקרה הנ"ל אין המלצות להעמדה לדין, יתכן שזו אזהרה מפורשת לתעשיית הגיוסים. חשוב לשים לב להתפתחויות בנושא, כי התערבות יותר אגרסיבית של הרגולטור נראית בהחלט סבירה ובמקרה כזה הם עלולים להעמיד לדין את היזמים, את זירות המסחר ואפילו את המשקיעים עצמם. מעבר לסיכונים המשפטיים, מהלך כזה עלול להשפיע לרעה על מחירי האסימונים.
10. אל תתפוצצו עם הבועה
בעוד שתופעת ה ICOs כנראה לא הולכת להיעלם בקרוב, מאוד סביר שהדינמיקה הנוכחית, בה חברות מגייסות עשרות ומאות מליוני דולרים על סמך אתר אינטרנט, לא תישאר איתנו עוד זמן רב. התחום עוד ישתכלל וישתפר, אבל כרגע נראה שיש יותר יזמים שבונים חברה כדי לגייס מכאלה שמגייסים כדי לבנות חברה. היו זהירים, ואל תשקיעו יותר ממה שאתם יכולים להרשות לעצמכם להפסיד.
תודה לאודי ורטהיימר ולמני רוזנפלד על העזרה בכתיבת המאמר.