אבל שמעתי ש…
ביטקוין הינו תופעה מהפכנית, ובתור כזה הוא לעתים קרובות יוצר בלבול לגבי הדרכים בהן הוא שונה ממה שאנחנו מכירים, והדרכים בהן הוא דומה. מורכבות העניין מובילה לסברות מוטעות לגבי דרך הפעולה שלו הן מבחינה טכנית והן מבחינת ההשפעות שלו במישור החברתי-כלכלי, וחוסר ההבנה עלול לעורר רגשות שליליים עזים. במאמר זה נסקור וננתץ כמה מהמיתוסים הנפוצים.
"ביטקוין אינו חדשני ואינו פותר אף בעיה."
ביטקוין הוא המטבע הדיגיטלי המבוזר הראשון בעולם. יש מטבעות דיגיטליים ריכוזיים ויש מטבעות "מבוזרים" שאינם דיגיטליים, אבל לפני המצאת שרשרת הבלוקים ב-2008 לא היתה ידועה דרך מבוזרת להתמודד עם בעיית הניצול הכפול במטבעות דיגיטליים. השילוב של דיגיטליות עם ביזור יוצר עולם ומלואו של יתרונות על המערכות הכספיות הקיימות. על כך ניתן ללמוד עוד ב"אז למה בכלל צריך את זה?".
"מכיוון שכל אחד יכול ליצור ביטקוינים על המחשב, אין גבול לאינפלציה והמטבע חסר ערך."
ביטקוינים יכולים להיווצר רק בתיאום עם רשת הביטקוין, לא יכולים להיווצר "בטעות" יותר ביטקוינים מהתכנון. הביטקוינים נוצרים לפי לו"ז ידוע מראש, עם חסם עליון (21 מיליון ביטקוין) על הכמות שתיווצר אי פעם.
"אין לביטקוין גיבוי מצד ממשלות או ערך עצמי, ולכן הוא חסר ערך."
הסבר מלא לטעות בסברה זו ידרוש מאמר נפרד. תמצית העניין היא שתפקידו של מטבע הוא להוות אמצעי לסחר חליפין. אם המטבע בעל תכונות המאפשרות לו למלא תפקיד זה, והוא נמצא בשימוש, אין שום מניעה בכך שיהיה לו ערך יציב גם ללא כל שימוש בו מעבר להיותו אמצעי להחלפת ערך. קיים תהליך היזון חוזר חיובי בו עצם העובדה שיש למטבע ערך משמרת את ערכו, במידה הנמצאת ביחס ישר להיקף המסחר בו.
"ביטקוין הוא תרמית פירמידה / פונזי."
מעבר לעובדה שאין שום דימיון בין ביטקוין לבין תוכניות פירמידה או פונזי (מה שמקשה על ציון ההבדלים), ההבדל הבולט ביותר הוא שתוכניות פירמידה ופונזי זקוקות להשקעות חדשות בשביל להתקיים (אין יצירת ערך אך יש תשלומים למשקיעים הראשונים) – ברגע שאין כאלה, התוכנית מתמוטטת והאחרונים שהשקיעו יוצאים מופסדים. מכיוון שהגידול חייב להיות מעריכי, התוכנית תתמוטט לאחר זמן לא רב. ביטקוין אינו זקוק להשקעות חדשות או צמיחה – כל כמות של משתמשים יכולה להשתמש בו לאורך זמן, והיכולת שלו לייעל את המסחר היא זו שיוצרת ערך.
כמובן, המגמה של ביטקוין כיום היא גידול בהיקף השימוש, אך גם צמיחה זו תגיע לשיווי משקל יציב כשימצה את מלוא הפוטנציאל שלו.
"21 מיליון ביטקוין אינה כמות מספקת."
ניתן לעבוד עם ביטקוין בדיוק של 8 ספרות עשרוניות, כלומר שכל ביטקוין בודד ניתן לחלוקה ל-100 מיליון יחידות אטומיות, הקרויות "סאטושי" על שם ממציא הביטקוין. לפי הצורך יהיה ניתן לשדרג את הפרוטוקול לחלוקה עדינה עוד יותר. מכאן שהמספר "21 מיליון" הוא בחירה שרירותית לחלוטין וחסרת כל משמעות.
"המשתמשים בביטקוין נתונים לחסדיו של ממציא הביטקוין."
לממציא הביטקוין אין שום זכות יתר או יכולות מיוחדות בכל הנוגע לפעולת רשת הביטקוין. ייתכן בהחלט שהוא מחזיק בכמות גדולה של ביטקוין, בדומה לכל מי שהשכיל להשקיע בשלב מוקדם. גם למי שעובד כיום על פיתוח התוכנות לשימוש בביטקוין אין יתרון כלשהו. פרוטוקול הביטקוין פתוח ולמעשה כל מי שמשתמש בביטקוין מביע הסכמה שהמערכת תעבוד לפי הכללים בפרוטוקול. התוכנות לשימוש בביטקוין הן, רובן ככולן, מבוססות קוד פתוח וניתן לוודא שהן אכן פועלות לפי הפרוטוקול. מדי פעם נעשים שינויים בפרוטוקול, אך לכל הצדדים יש אינטרס לוודא שהשינויים חיוביים, משמרים את רוח הפרוטוקול המקורי ואינם מבטלים את העקרונות היסודיים, כגון לו"ז ההנפקה. המשתמשים יכולים להצביע ברגליים ולא לאמץ שינויים שליליים.
"כריית ביטקוין היא החלק העיקרי במערכת."
מבחינה טכנית זה אולי נכון, אך לא מבחינה כלכלית. כריית ביטקוין היא תהליך בו מקדישים משאבי חישוב למציאת בלוקים (מה שמגן על הרשת מפני ניצול כפול) ומקבלים על כך תגמול בביטקוינים חדשים שנוצרים ובעמלות פעולה. יש המנסים להציג את ביטקוין ומעמידים את הכרייה במרכזו, כאילו איכשהו העבודה שהוקדשה במציאתו נותנת לו ערך, ואז משתמשים בו במסחר כדי לממש את הערך הזה. למעשה זה בדיוק להיפך – קודם יש להבין שביטקוין הוא מטבע דיגיטלי מבוזר, המקבל את ערכו מהשימוש בו במסחר תוך ניצול יתרונותיו הרבים; לאחר מכן ניתן לדבר על החשיבות של הכריה בתחזוק המערכת ובהכנסת מטבעות חדשים למחזור.
"קיים חשש כי פעולת הכרייה למעשה נועדה לפריצת סיסמאות מצד גורמים עבריינים או פיתוח נשק עבור ארגוני טרור." (או משהו אחר מופרך באותה המידה)
לפעמים מציגים את פעולת הכרייה באופן דרמטי כ"פיצוח אלגוריתמים מתמטיים מורכבים". בעיקר כשמציגים את הביטקוין כאילו הכרייה עומדת בליבו (ראה מיתוס קודם) ומדברים על היכולת להרוויח כסף מביצוע חישובים, נוצר הרושם שיש אי שם גורם לא מזוהה שמשלם עבור חישובים שהוא זקוק להם. למעשה החישוב עצמו שמתבצע פשוט למדי – מדובר בחישוב חוזר של פונקציית הגיבוב SHA-256, עד שמתקבל ערך מספרי קטן מספיק, על וריאציות של מבנה נתונים הקרוי "כותרת בלוק", המבוסס על העברות הביטקוין שהתבצעו. זהו חישוב שהוא פנימי לרשת הביטקוין, ובגלל ההתייחסות לשרשרת הבלוקים לא תיתכן דרך להשתמש בחישוב למשהו מלבד חותמות זמן. התוכנות המשמשות לכך הן מבוססות קוד פתוח, ולכן ניתן לוודא שהן אכן עושות את תהליך הגיבוב הנ"ל ולא משהו אחר.
"כרייה היא בזבוז משאבים."
תהליך הכריה מבטיח את פעולתה התקינה של מערכת הביטקוין, ובתור כך קשה לראות אותה כבזבוז. ניתן לטעון שכמות משאבים גדולה הרבה יותר מבוזבזת על ניהול ושינוע הכסף המקובל היום. תהליך סנכרון הפעולות דורש תהליך חישובי בעל תכונות מסוימות, וזה עומד בסתירה עם שימוש בחישובים למטרה אחרת מחותמות-זמן. עם זאת, ניתן במקביל עם אותם חישובים לבצע חותמות-זמן על סוגים רבים של נתונים.
"מי שהשקיע בביטקוין בשלב מוקדם מתוגמל באופן לא הוגן."
סוגיה זו דורשת מאמר בפני עצמה, אך עיקרי הדברים הם:
1. ביטקוין אינו שונה מכל השקעה אחרת. גם מי שמשקיע בחברת סטארטאפ – לומד על החברה, משתמש בידע וההבנה שלו להעריך את סיכויי ההצלחה שלה, ומסכן את כספו – יכול להרוויח אם הוא בחר בצורה מוצלחת. מי שיש לו יכולת יותר טובה להעריך את החברות, תורם לכלכלה העולמית בכך שהוא מנתב משאבים למקום בו הם יהיו מועילים ביותר, ומתוגמל על כך (ומנגד, מי שמשקיע באפיקים חסרי תכלית, נענש על בזבוז המשאבים שלו ומאבד את כספו). אותו הדבר עם "מטבע הסטארטאפ" ביטקוין – מי שטרח ללמוד על הנושא, השכיל להבין את הפוטנציאל הטמון בו, וסיכן את כספו מתוך ידיעה שלמרות הכל העתיד אינו ודאי – הרוויח ביושר אם יתברר שצדק.
2. האנשים המתלוננים על כך שגם הם היו משקיעים בביטקוין ומתעשרים לו רק היו שומעים עליו בשלב מוקדם, הם בדרך כלל אותם האנשים שהיום לא מעיזים להשקיע בביטקוין, למרות שגם היום הוא נמצא בשלב מאד מאד מוקדם בחייו. ראייה לאחור היא תמיד 6/6, ואין הפרדה בין היום לבין "פעם, כשהביטקוין היה זול וברור שאפשר להשקיע בו ולהתעשר" לבין "פעם, כשהיה ברור שיש בועה וצריך למכור ולהתעשר". הרשות נתונה לקחת סיכון ולהרוויח אם הוא נעשה בתבונה.
3. זה בכלל לא משנה אם באיזשהו מובן פילוסופי הרווחים של המשקיעים הראשונים הם "לא הוגנים". ביטקוין יהפוך את העולם לטוב יותר, בזכות היתרונות הרבים שלו, אם ייכנס לשימוש נרחב, ואין כל תועלת בצרות עין על אלה שבמקרה הרוויחו מכך. כל ביטקוין יעבור ידיים כל-כך הרבה פעמים במהלך החיים שלו, כשבכל פעם הוא הופך את המסחר ליעיל יותר, עד שלא ממש משנה מי קיבל אותו לראשונה.
על השיקולים שהינחו את המשקיעים הראשונים, ושצריכים להנחות כל מי שעומדת בפניו כיום האפשרות להשקיע, ניתן לקרוא ב "למה כדאי להשקיע בביטקוין".
"ביטקוין נפרץ ביוני 2011." (או בכל תאריך אחר)
ביטקוין מעולם לא נפרץ. קיימים עסקים הנותנים שירותים שונים הקשורים בביטקוין, וחלקם נפרצו כתוצאה מאבטחה לקויה של השירות. אין לכך קשר לביטקוין עצמו.
אחת הפריצות הידועות היא ל – Mt. Gox, זירת המסחר הגדולה ביותר לביטקוינים, ביוני 2011. למעשה ההשלכות של פריצה זו היו מועטות למדי, פרט להתרעמות התקשורתית שעיוותה וניפחה את האירוע מעבר לכל פרופורציה.
"העברת ביטקוין לוקחת זמן רב (כ-10 דקות לאישור), ולכן אינה מתאימה למצבים בהם דרושה מהירות כמו קנייה פנים אל פנים."
העברות ביטקוין פשוטות כמו אלה הנהוגות היום אכן דורשות זמן לאישור סופי ואבטחה נגד ניצול כפול. עם זאת, פרוטוקול הביטקוין תומך גם בפעולות מתקדמות, וביניהן כאלו המאפשרות תשלום מיידי וסופי. פעולות כאלה יהיו אפשריות בתוכנות הנפוצות בבוא הזמן.
"בשביל לגנוב ביטקוינים, מספיק לפרוץ למחשב בו הם מאוחסנים."
בשביל לגנוב ביטקוינים שהתקבלו בפעולה פשוטה, נחוץ רק המפתח הקריפטוגרפי המתאים, שאכן ניתן לגניבה ע"י פריצה והתקנת רשם הקשות על המחשב בו הוא מאוחסן. פעולות מתקדמות יותר מאפשרות אחסנת ביטקוינים באופן שהגישה דורשת מספר מפתחות, היכולים להיות מאוחסנים במחשבים שונים ובלתי תלויים (למשל מכשיר סלולארי, רכיב חומרה ייעודי, או מחשב מרוחק המאשר פעולות רק לאחר אימות מסורתי). סביר להניח שכמויות גדולות של ביטקוינים יאוחסנו עם אמצעי אבטחה כאלה, המקשים מאד על גניבות.
"ביטקוין דורש שכל משתמש יכיר את כל הפעולות שנעשות ברשת, ולכן הוא אינו מסוגל להתמודד עם כמות גדולה של משתמשים ופעולות."
בימיו הראשונים של ביטקוין השימוש בו נעשה רק על ידי תוכנה שמתחברת לרשת כצומת מן המניין, ועוקבת אחר כל הפעולות שנעשו. אין הכרח להשתמש בתוכנה כזאת, קיימות גם תוכנות קלות שאינן צריכות לעקוב אחר כל המשתמשים. גם עלות המשאבים הדרושה לתוכנה מלאה היא בגבולות הסביר עבור ארגונים, כך שאין מניעה שיופעלו עשרות אלפי צמתים שזוהי כמות מספקת לביזור – במיוחד אם יהיה שימוש בפעולות מתקדמות המסוגלות להכיל מספר תשלומים כל אחת.
"ביטקוין החמיץ את ההזדמנות לפרוח, וכעת הוא במגמה לחלוף מן העולם."
ביטקוין עדיין בחיתוליו. כל מי שמעורה בתחום יודע שהוא עוד לא מתקרב למימוש מלוא הפוטנציאל הטכני שלו, וכן כי ידועות כבר הדרכים לשפר את היכולות שלו, מה שנותר הוא להשקיע עבודה במימושן. בד בבד עם שיפורים טכנולוגיים, שדרוג מערך ההסברה, התבססות העסקים פורצי-הדרך הסובבים סביבו, ונתינת שהות לציבור לעכל את החידוש, גם השימוש הנרחב בביטקוין יצמח. עד כה ביטקוין הוא סיפור הצלחה, ואינו מראה סימני האטה.
באמצע 2011 היו סיקורים תקשורתיים נרחבים על ביטקוין, מה שמשך יותר תשומת לב ממה שהתשתיות שלו היו יכולות לעמוד בו. העניין הרב, בשילוב עם היעדר מנגנון למכירה בחסר של ביטקוין, יצר בועה בשער שבסופו של דבר התפוצצה. התקשורת מיהרה לנבא נבואות זעם על סוף עידן הביטקוין ועל המשוגעים הבודדים לדבר שעדיין אוחזים תקווה נואשת. למעשה ההשפעה של אירועים אלה על הקורה בשטח הייתה מועטה, וביטקוין ממשיך לצעוד בצעדי ענק.
אף על פי שביטקוין מושפע מ"אפקט הרשת", ניתן להשתמש בו גם כיום, והצמיחה יכולה להיות הדרגתית תוך הצטיינות ביותר ויותר נישות. אין כל צורך למהר להביא כמות גדולה של משתמשים בפרק זמן קצר, ואין שום חלון הזדמנות שהוחמץ.