גרפיטי על שרשרת הבלוקים של ביטקוין

גרפיטי על שרשרת הבלוקים של ביטקוין

ביטקוין היא מערכת תשלומים מבוזרת, אחד הדברים שהופך אותה למבוזרת, היא העובדה שכל אחד יכול להצטרף לרשת ולקבל עותק של מאגר הנתונים שמכיל את ההיסטוריה של כל מטבעות הביטקוין שנוצרו מ2009 ועד היום.
ככה כל אחד יכול לוודא שכל מטבע נוצר על פי החוקים עליהן הסכימה הרשת,ושכל מטבע עבר בין כתובת ביטקוין אחת לאחרת לפי הכללים המוסכמים.

14 שנים אחרי שהביטקוין הראשון נוצר, מאגר הנתונים הזה בגודל של קצת יותר מ500GB רשת הביטקוין מתוכננת כך שקצב הגדילה של המאגר הזה מוגבל מאוד, מה שמאפשר לכל מי שיש ברשותה מחשב בסיסי לשמור את כל המידע הזה אצלה.

אפשר לחשוב על מאגר המידע הזה, הבלוקצ'יין, בעצם כמו אוסף של כל העיתונים של הUSA Today,
כמו שכל יום מתפרסם עוד גליון של העיתון, עם כתבות חדשות.
ככה בביטקוין כל יום מתפרסמים בממוצע 144 בלוקים (בממוצע אחד כל עשר דקות)
ואחת התכונות החשובות ביותר של מאגר המידע הזה, היא העובדה שברגע שמשהו נרשם שם, הוא נשמר אצל המוני מחשבים וזמין בקלות לכל מי שיש לו חיבור לאינטרנט.
וכמו עיתון שחולק למיליוני אנשים, אחרי שכתבה ירדה לדפוס להשמיד את כל העותקים זו משימה כמעט בלתי אפשרית.

בשרשרת הבלוקים, כמו בעיתון, כל אחד יכול לשלם בשביל לפרסם הודעה, ככה גם משתמשי ביטקוין יכולים לשלם לכורים, שיכללו מידע מסוים בתוך הבלוק.
המידע הזה הוא לרוב, תנועות פשוטות, שמייצגות העברת תשלום ביטקוין מארנק אחד לאחר.
אבל יש שלל תנועות ביטקוין מורכבות יותר שחוקי לרשום. וככה בעצם המאגר הזה התחיל להתמלא גם ב"גרפיטי", יצא לכם לראות בתחנת רכבת קשקוש על הקיר "משה היה פה"? אז כזה, רק בהיסטוריה המתועדת של תנועות הביטקוין.

טרנזקציות מעניינות ברשת הביטקוין

למעשה אפשר לטעון שהתופעה הזו התחילה ממש בטרנזקציית הביטקוין הראשונה בה יש חלק חופשי שאותו ניצל סטושי כדי לרשום את הטקסט:
"The Times 03/Jan/2009 Chancellor on brink of second bailout for banks" שהוא ציטוט משער עיתון The times שפורסם בשלושה בינואר 2009
מאז ועד היום נרשמו ג'יגות של מידע בבלוקים של ביטקוין, בין היתר לפעמים אנשים השתמשו בבלוקים כמו קיר בתחנת רכבת ורשמו שם מה שרצו.
כך למשל ב2011 כשקהילת הביטקוין התחילה לגדול, בבלוק 138,725 הופיעה הטרנזקציה הבאה:
בטרנזקציה הזו יש 87 כתובות ביטקוין שלכל אחת מהן נשלח סכום של 0.01 ביטקוין וכתובת אחת אליה נשלחו 0.08 ביטקוין, לא סתם יש בטרנזקציה הזו 88 כתובות.
למעשה 87 כתובות מתוך הכתובות האלה הן כתובות ביטקוין שמייצגות 19 תווי ASCII ואם מחלצים החוצה את תווי הASCII שמקודדים בתוך הכתובות ומוסיפים ירידת שורה אחרי כל כתובת ביטקוין, נחשפת אמנות ASCII וטקסט שמנציח את Len Sassaman ז"ל, טכנולוג אמריקאי שקידם פרטיות ושם קץ לחייו ביולי 2011.

ככה זה נראה אחרי שמחלצים מתוך הכתובות את תווי הASCII

קצת לפני, בחודש מאי 2011 הופיעו ברשת הביטקוין שתי טרנזצקיות
הטרנזקציה
9173744691ac25f3cd94f35d4fc0e0a2b9d1ab17b4fe562acc07660552f95518 בבלוק 123571 (עם סכום של 0 ביטקוין שנשלח ל180 כתובות)
והטרנזקציה
ceb1a7fb57ef8b75ac59b56dd859d5cb3ab5c31168aa55eb3819cd5ddbd3d806 בבלוק 123573 (עם סכום של 0 ביטקוין שנשלח ל280 כתובות)
רק מאוחר יותר התגלה ששתי הטרנזצקיות האלו מכילות קובץ JPEG בגודל 13KB קובץ תמונה שמכיל את הלוגו של ביטקוין
באופן מפתיע ההתחלה של הקובץ מקודדת דווקא בטרנזקציה השנייה שנכנסה לבלוקצ'יין, והסוף של הקובץ מקודד בתוך הטרנזקציה הראשונה.
ב2013 נכתב קוד פייתון שמתחבר לצומת ביטקוין ומשמש לייצר טרנזקציות שמכילות מידע של קובץ מקודד, וגם קוד מקביל שיודע לחלץ קבצים מתוך טרנזקציות שהועלו בעזרת התוכנית הראשונה.
שתי התוכניות האלו גם הופיעו בטרנזקציות ביטקוין, בעזרת הקוד הזה עלה לבלוקצ'יין הPDF ששלח סטושי עם הwhitepaper של ביטקוין.

ב2021 התפרסם בטוויטר ציוץ עם קוד שאפשר להריץ על מחשב לינוקס שמריץ צומת ביטקוין מלא
ומחלץ את הwhitepaper מתוך הטרנזקציה שבה קודד קובץ הwhitepaper

את התופעה הזו של שימוש ברשת הביטקוין על מנת לשמור מידע דיגטלי שרירותי, מידע שאפשר לשמור בקלות גם ללא רשת מבוזרת, לא מעט ביטקוינרים רואים באור מאוד בעייתי במילים עדינות.

ב2010 בדיון על פרויקט בשם BitDNS סטושי כתב שפרויקט כזה צריך להיות נפרד מביטקוין כדי שמשתמשים שרוצים להשתמש רק בפרויקט אחד (BitDNS או ביטקוין) לא יצטרכו להוריד את כל המידע של שני הפרויקטים.
הגישה הזו שחרדה לשמירה על דרישות סף קטנות כדי להריץ צומת ביטקוין היא אחת הסיבות שבזכותן קיימים כל כך הרבה עותקים של כל שרשרת הבלוקים, ושגם 14 שנים אחרי הגרסה הראשונה של ביטקוין עדיין לא נדרש ציוד מחשב או חיבור אינטרנט מאוד יקר בשביל להתחבר לרשת הpeer to peer של ביטקוין ולהוריד עותק.

OP_RETURN

אחד הצעדים שננקטו כדי לעודד אנשים לא למלא את הרשת בזבל הוא ההוספה של OP_RETURN סוג של כתובות ביטקוין, שכל סכום שעובר אליהן לעולם לא יכול לצאת מהן, בכתובות האלה ניתן לקודד עד 80 בתים,
(80 בתים זה די מעט, זה מאפשר לשמור בערך 80 תווים באנגלית, בשיטות קידוד לא סטנדרתיות יעילות יותר אפשר לשמור יותר מ80 אותיות באנגלית אבל זה עדיין מעט מאוד).
כדי לכלול יותר מ80 בתים בכתובת OP_RETURN נדרש שיתוף פעולה מצד כורה שיכניס באופן יזום את הטרנזקציה לבלוק שהוא כורה.
הרשת תסכים לקבל טרנזקציה כזו בתוך בלוק אבל לא תסכים להעביר אותה הלאה לצמתים אחרים אם היא לא בתוך בלוק שכבר נכרה.

היתרון בשימוש בOP_RETURN הוא העובדה שצומת ששומר אך ורק את מה שנדרש כדי לוודא שהבלוקים תקינים (צומת במצב Pruned),
לא צריך לשמור את המידע על ביטקוין שנשלח לכתובות האלה מכיוון שהביטקוין שנשלח לכתובות האלה הוא ביטקוין שהושמד ואי אפשר להשתמש בו ולרוב ממילא שולחים 0 מטבעות לכתובות האלה, כך שהשמירה שלהן היא לא הכרחית כדי להריץ צומת ביטקוין שמוודא שכל הטרנזקציות ברשת עומדות בכללי הקונצזוס

במקור המגבלה על כמות המידע בOP_RETURN הייתה 40 בתים.
כשמפתחי Bitcoin Core עדכנו את ההגבלה מ40 ל80 בתים הם הבהירו במפורש:
שמירת מידע שרירותי על הביטקוין היא עדיין רעיון רע. זה יותר זול ויעיל לשמור מידע שלא קשור למטבעות הביטקוין מחוץ לשרשרת.

קיים אפילו שירות בשם op return bot עם חשבון טוויטר שאפשר לשלם לו בlightning והוא שולח הודעה של 80 בתים בOP_RETURN וגם אם תרצו יכלול ציוץ שלה בחשבון הטוויטר של הבוט.

ואז באו הinscriptions

בינואר השנה (2023) פרסם Casey Rodarmor את הinscriptions (חריטות) והordinals
הinscriptions הן עוד דרך לשמור מידע של קבצים לנצח על גבי הבלוקצ'יין בעזרת טרנזקציות מסוג טאפרוט
הinscription הוא סוג מיוחד של טרנזקציית טאפרוט שיכולה להכיל כמות גדולה מאוד של מידע אפילו כמה מיליוני בתים.

הordinals זו שיטה ספציפית לצביעת מטבעות סטושי (ביטקוין אחד הוא מאה מיליון מטבעות סטושי), כאשר מייצרים inscription מקשרים בין קבצים שנחרטים על גבי הבלוקצ'יין עם ordinal ספציפי שניתן להעביר בין ארנקי ביטקוין שונים

מה שבעצם הופך את הordinals האלו לNFT שנמצאים ברשת הביטקוין ויכולים לעבור בין ארנקי ביטקוין שונים. נכון לכתיבת שורות אלה יש מעל 200 אלף NFTים כאלו ברשת הביטקוין.

יש לא מעט אנשים שמאוד מתלהבים מהנושא, ואפילו הורגש לכמה ימים עומס ברשת הביטקוין של טרנזקציות שחיכו לאישור, בימים האחרונים נראה לפחות שהעומס ברשת חזר לרמות הרגילות, וגם בשיא העומס לא היה מדובר בעומס חריג ביחס לתקופות אחרות שבהן היה עומס.

אך יש גם לא מעט אנשים שמחזיקים בעמדה שלא צריך להשתמש ברשת הביטקוין כדי לשמור מידע שרירותי, ושעדיף שרשת הביטקוין תשמור על דרישות מערכת נמוכות ככל האפשר עבור צמתים חדשים ברשת.