ליברה – מהפכה או אופנה חולפת?
בימים האחרונים סוחף את קהילת הביטקוין – ואת העולם בכלל – דיון סוער על "ליברה", המטבע החדש של קבוצת תאגידים ובראשה פייסבוק. העניין הרב מעלה הרבה שאלות – מה זה בכלל? האם זוהי אופנה חולפת או כאן כדי להישאר? האם הוא מאיים על מטבעות דיגיטליים מבוזרים כגון ביטקוין, ועל המטבעות הממשלתיים המסורתיים? על שאלות אלה ועוד ננסה לענות כאן.
מה הוא בעצם "ליברה"?
ליברה הוא מטבע דיגיטלי, המבוסס על טכנולוגיה שקיבלה השראה משרשרת הבלוקים ("בלוקצ'יין") של ביטקוין. על פיתוח, קידום וניהול המטבע אחראי "איגוד הליברה", גוף ללא מטרת רווח הרשום בשוויץ. באיגוד זה חברים מספר תאגידים, כגון פייסבוק, פייפאל, ebay, ויזה, אובר ועוד. ההשקה של המטבע צפויה להיות בשנת 2020, ועד אז צפוי ש-100 תאגידים יהיו חברים באיגוד. כרגע המטבע בשלב הבדיקות.
מבין החברות באיגוד, פייסבוק היא זו שתוביל את מאמצי הפיתוח בתקופה הקרובה.
בניסיון לשמור על יציבות ערך המטבע, איגוד הליברה מתחייב לגבות כל יחידה של המטבע בסל של מטבעות ממשלתיים, ולצורך כך מחזיק רזרבה המורכבת מפקדונות בנקאיים, אג"ח ממשלתיים ונכסים נוספים.
בדומה לכל מטבע דיגיטלי, בשביל להשתמש בו דרוש ארנק תואם, שיכול להיות תוכנה, אפליקצייה או אתר אינטרנט. הארנק שצפוי להיות זמין בעת ההשקה הוא "קליברה", שאותה מפתחת חברת-בת של פייסבוק.
אחד הדברים שיש לשים לב אליהם, שבלבל לא מעט מגיבים על הנושא, הוא ההבחנה בין המטבע "ליברה" לבין הארנק "קליברה". קליברה היא בבעלות מלאה של חברת פייסבוק; בעוד על מטבע הליברה עצמו, אחראי ארגון-על (איגוד הליברה) שבו פייסבוק היא, על הנייר, רק חברה אחת מבין רבות. זה אומר גם, בין היתר, שההיקף של המיזם הוא הרבה יותר רחב מ"מטבע לשימוש פנימי בתוך הפלטפורמה של פייסבוק".
כמובן, במציאות דברים הם לא תמיד פשוטים כמו שהם נראים על הנייר, ועל כך ארחיב בהמשך.
האם זה הדבר האמיתי, או סתם גימיק?
זו אינה הפעם הראשונה שאנחנו שומעים על מיזם חדש ונועז בתחום המטבעות הדיגיטליים. האם זה סתם עוד מיזם שכולנו נשכח אחרי שיעבור הגל הראשוני של ההייפ? האם זו אופנה חולפת, או גימיק חסר משמעות? האם הוא נידון לכישלון, בדומה למיזם Facebook Credits שאותו ניסתה פייסבוק לקדם בעבר?
לדעתי, התשובה לכל השאלות האלה היא "לא". הרושם שלי הוא שמדובר ביוזמה רצינית, שהוקדשה בה עבודה רבה של גופי-ענק ששמו מאחוריה את כספם ואת שמם. יש להם תוכנית כלכלית, וגם ברמה הטכנית הם קיבלו החלטות שעושות שכל בהתחשב במה שהם מנסים לעשות. אנחנו נשמע על המטבע הזה עוד הרבה, וכשיושק אנשים ישתמשו בו, ויפיקו ממנו תועלת. הוא עשוי להישאר כאלטרנטיבה כספית ראויה לאורך זמן, וגם אם הוא בסופו של דבר ייכשל, זה לא יהיה לפני שיהיה לו אימפקט משמעותי על העולם.
למרבה הצער, זה מסכם פחות או יותר את הדברים הטובים שיש לי להגיד על המטבע. מה שיש לי בעיקר זה ביקורת וספקנות לגבי כמה גדולה תהיה ההשפעה שלו, הבידול בינו לבין דברים שכבר היו לנו עד עכשיו, וההתאמה בין החזון שהם מנסים להציג בתכנים השיווקיים (שבמקרים רבים אינו יותר ממס שפתיים) לבין המציאות שאנו צפויים לראות בשטח.
האם המטבע מתחרה במערכות הכספיות הקיימות, ומאיים על ההגמוניה של מדינות ובנקים פרטיים?
במובן מסוים, כן. לאנשים תהיה אלטרנטיבה חדשה – במקום להחזיק בבנק מטבע שהנפיקה המדינה שלהם, אנשים יוכלו להחזיק בארנק דיגיטלי מטבע שהנפיק איגוד הליברה. אם הם יוכלו להציע חווית שימוש ושירות העולים על הקיים כיום, המשתמשים רק ירוויחו מכך; ואם הם יצליחו לחדור למדינות עולם שלישי בהן כיום אין לאנשים אפילו חשבון בנק, הם יוכלו ליצור שינוי אמיתי בחיים של אותם אנשים.
למרות זאת, זו לא באמת תחרות ולא באמת איום. כמו שנרחיב בהמשך, בפועל המערכת שתצמח תהיה ריכוזית, בשליטת חברות כאלה ואחרות. לכן אין סיבה לחשוב שהם יוכלו לעשות משהו *מהותית* שונה – לא טכנולוגית ולא רגולטורית – ממה שהיה אפשר לעשות עד עכשיו עם מערכות תשלומים דיגיטליות ריכוזיות, כגון פייפאל. מה שיש לנו כאן הוא יותר אבולוציה וניסיון "לעשות את זה יותר טוב", מאשר מהפכה ופריצת דרך של ממש.
חשוב מכך, יש לתת את הדעת על מנגנון הרזרבה. מטבעות הליברה צפויים להיות מגובים בסל של מטבעות ממשלתיים, ומכאן נובע הערך של המטבעות. בשביל לכבד את הגיבוי, איגוד הליברה מתיימר להחזיק רזרבה של "נכסים בסיכון נמוך", ובראשם פקדונות בבנקים ובטוחות ממשלתיות. אם כל הקיום של המטבע נשען על ממשלות ובנקים, קשה לטעון שהוא מהווה איום עבורם.
למה בכלל צריך רזרבה?
ליברה בחרו בתפיסה עקרונית לגבי מה הוא הערך של כסף, השונה מהותית מזו של ביטקוין. ביטקוין דומה יותר למטבעות המקובלים כיום, בעוד ליברה דומה יותר למצב שהיה בעבר הקרוב.
המטבעות הממשלתיים כיום אינם מגובים בשום דבר. אין אף גוף ממשלתי שמבטיח לך שאם תבואי עם שטר של 100 ש"ח, תקבלי בתמורה גרם זהב או שקית צ'יטוס או כל דבר אחר. מה שכן יש זה שוק חופשי בו כל אחד רשאי לקנות ולמכור מוצרים, ולהציע איזה מחיר שירצה. למטבע יש ערך בפני עצמו – שקל אחד שווה שקל אחד, וכוח הקנייה של השקל תלוי בביקוש אליו. מכיוון שבכל מדינת ישראל משתמשים בשקלים, ומוכנים לקבל אותם כשכר עבודה או כתשלום על מוצרים, יש לשקלים ביקוש רב, ומכאן נגזר ערכם. על הערך של כל שקל בודד משפיע גם מספר השקלים במחזור – ככל שיש יותר שקלים (עם אותה פעילות כלכלית מאחוריהם), כך הערך של שקל יורד.
כך גם ביטקוין – הוא אינו מגובה בשום דבר. ביטקוין אחד שווה ביטקוין אחד, והערך שלו – כפי שהוא נמדד במטבעות אחרים או ביחס למוצרים ושירותים – נובע מהביקוש אליו, ביחס לכמות המוגבלת של מטבעות ביטקוין למחזור. ביטקוין התחיל מאפס, כשלא היה לו שום ביקוש ושום ערך. משם הוא צמח לערכו כיום, שהינו תנודתי בגלל התנודות בביקוש הספקולטיבי אליו. ככל שהשימוש בו יגבר, ערכו יעלה, עד שיגיע לערך יציב המשקף בעיקר את השימוש הרחב בו, ופחות ספקולציות על עתידו.
התנודתיות שהיא מנת חלקו של ביטקוין כיום, היא משהו שאיגוד הליברה שאף להימנע ממנו, והדרך שהם בחרו למטרה זו, היא שלמטבע הליברה לא יהיה ערך עצמאי. במקום זאת, הם מתחייבים לגבות כל מטבע לירה בסל של מטבעות ממשלתיים (התמהיל המדויק טרם פורסם). כך יהיה למטבע הליברה ערך כבר מהרגע הראשון (עוד מלפני שהיה לו ביקוש), והערך יהיה יציב כמו הערך של הנכסים בהם הוא מגובה.
המטרה שאיגוד הליברה ראה לנגד עיניו כשקבע את מנגנון הרזרבה ברורה. עם זאת, זוהי ראיה קצרת-טווח. כל עוד ערך המטבע מבוסס על רזרבה, הוא לעולם לא יוכל להיות עצמאי – הוא תלוי בממשלות ובבנקים, ולא יוכל להתחרות בהם באמת. הוא גם לא יוכל להיות מבוזר ונטול שליטה – מי ששולט ברזרבה, שולט במטבע. ייתכן שבעתיד הביקוש למטבע יהיה כה רב שכבר לא יהיה צורך ברזרבה, אך לא ברור איך ניתן לעבור ממשטר מבוסס רזרבה למשטר של ערך עצמאי, מבלי להפר את התחייבויות האיגוד לגבי הגיבוי.
האם ליברה משתמש בבלוקצ'יין?
כשסאטושי נקאמוטו הביא את ביטקוין לאוויר העולם, את השלד שמאפשר לו לפעול – וספציפית, את המנגנון שמאפשר למשתתפים בלתי-תלויים להגיע להסכמה לגבי סדר פעולות של העברת מטבע דיגיטלי מבלי לתת לאף אחד מהם שליטה – "שרשרת של בלוקים", או בלוקצ'יין. למרבה הצער, כבר מזה מספר שנים, "בלוקצ'יין" היא יותר באזזוורד שיווקי מאשר מילה בעלת משמעות טכנולוגית כלשהי. מיזמים רבים שואפים להטמיע "בלוקצ'יין" ללא תלות בשאלה אם זה באמת מתאים למה שהם עושים, ומיזמים אחרים אומרים שיש להם "בלוקצ'יין" ללא תלות באיזו תשתית טכנולוגית הם באמת הטמיעו.
מטבע הליברה טוען שהוא משתמש בבלוקצ'יין – האם בכך הוא מצטרף להייפ השיווקי המטעה, או שיש דברים בגו? הדעות חלוקות, ולא ברור אם יש כאן בלוקים, אם יש כאן שרשרת, ואם המערכת ראויה לשם "בלוקצ'יין".
דעתי היא – כן, יש היגיון להשתמש כאן בשם "בלוקצ'יין", הרבה יותר מברוב המיזמים האחרים המשתמשים בשם זה. יש קווי דימיון מהותיים בין הטכנולוגיה של ליברה לזו של ביטקוין, ויש גם המון הבדלים מהותיים. אבל בסיכום הכולל, ובהתייחס לשימוש המקובל במילה זו בתעשייה, יש לנו כאן סוג של בלוקצ'יין.
* האם ליברה עושה את מה שביטקוין מנסה לעשות, רק יותר טוב, ובכך מייתר אותו?
ביטקוין הוא המטבע הדיגיטלי המבוזר הראשון בעולם. בזכות היותו דיגיטלי ומבוזר – ובזכות מספר תכונות נוספות ההולכות בד בבד עם מאפיינים אלה – יש לו פוטנציאל לקדם פיתרון להרבה מהאתגרים שאנו נתקלים בהם עם הכסף כיום, ולהביא בשורה אידיאולוגית ופרקטית.
כל מה שאינו מבוסס על ערכים של ביזור, ביטול גורמים מתווכים, שקיפות, חדשנות ללא צורך ברשות והיעדר צנזורה, אינו באותה קטגוריה כמו ביטקוין ולא יוכל לעולם לתפוס את מקומו.
המאמר של ליברה מציג אותו כמטבע מבוזר. אני חולק על קביעה זו. ליברה אינו מאד מבוזר בתיאוריה, ועוד פחות באופן מעשי.
בניגוד לביטקוין – בו קביעת סדר בין פעולות מבוססת על הוכחת עבודה, וכל אחד בעל ציוד חישובי מתאים יכול להשתתף ללא צורך בקבלת רשות – מי שמסוגל לקחת חלק בעדכון ספר החשבונות של ליברה, הוא בדיוק מי שאיגוד הליברה נתן לו רשות לעשות זאת.
גם בלי קשר ליכולת להשפיע, בביטקוין כל אחד רשאי ומסוגל לקבל עותק של כל היסטוריית הפעולות, ולוודא שהכל מתנהל בצורה תקינה לפי חוקי הפרוטוקול הפתוח. בליברה, לא בטוח שכולם יורשו להיחשף לכלל המידע – כנראה שרק בשלב מאוחר יותר תינתן אפשרות זאת. גם אם הרשות נתונה, לא כולם יהיו מסוגלים לעשות זאת – נפח המידע ברשת הליברה מותאם ליכולת החישובית של חברות ענק עם חוות שרתים, ולא לזו של משתמשי הקצה.
זה מתקשר לנושא הסקלאביליות, שהוא אחד הנושאים החמים ביותר בקהילת הביטקוין. הקו המנחה בביטקוין הוא ששרשרת הבלוקים עצמה צריכה להיות מספיק קטנה בשביל שיהיה סביר למשתמשי קצה לאמת אותה; והאפשרות למספר הולך וגדל של תשלומים יהיה מבוסס על פתרונות שכבה שניה, ובראשם רשת הברק. לא ראיתי שבליברה יש בשורה טכנולוגית אמיתית בכל הנוגע לסקלאביליות – הם פשוט מאפשרים מספר גדול יותר של פעולות על השרשרת, וסומכים על כך שמשתמשי קצה ממילא לא יאמתו את המידע באופן עצמאי, אלא יהיו נתונים לחסדיהם של תאגידי הענק שבאיגוד.
גולת הכותרת של מה שהופך את ביטקוין למבוזר ובשליטת המשתמשים שלו, הוא האפשרות לפיצול. כשיש מחלוקת על אילו שינויים דרושים בפרוטוקול הביטקוין, המצב העדיף הוא שיגיעו להסכמה ולפשרה המקובלת על כולם. אבל כשזה לא קורה, אין אף גוף עם סמכות לקבוע לכאן או לכאן. במקום זאת, קיימת האפשרות לפצל את המטבע, ושכל משתמש יבחר באילו מהגרסאות להשתמש. אם יש תמיכה מוחצת בקרב המשתמשים בגרסה כזו או אחרת, היא תהיה דומיננטית, והשניה תיעלם. אם יש תומכים בשתי הגרסאות, הן תתקיימנה זה לצד זה, וכל אחד יוכל להשתמש במטבע המתאים לו, מבלי להיות כפוף לגחמות של סמכות מרכזית כלשהי.
בליברה, מצב זה אינו אפשרי, וזאת בגלל הרזרבה. מי ששולט ברזרבה, שולט במטבע. גם אם טכנית ניתן להתפצל, מי שאינו בוחר בצד של איגוד הליברה השולט ברזרבה, ימצא את עצמו עם מטבע חסר ערך.
איגוד הליברה מציג את עצמו כארגון ללא מטרת רווח, אבל מי ששולט בו הם גופים מסחריים, שכנראה רואים לנגד את עיניהם את השורה התחתונה שלהם יותר מאשר את טובת האנושות. החלטות שיקבל האיגוד, אם כך, תהיינה כפופות לאינטרסים שלהם, שאינם בהכרחים תואמים את האינטרסים של המשתמשים.
ספציפית, פייסבוק היא זו שצפויה לתת את הטון בתקופה הקרובה, וזהו גוף רב עוצמה שהמוניטין שלו אינו מזהיר. הם כבר שולטים במידה רבה בחיים האישיים והחברתיים שלנו באמצעות אתר פייסבוק עצמו, ופלטפורמות נוספות בבעלותה כגון אינסטגרם וווטאסאפ. לא בטוח שלתת להם גם שליטה רבה על הכספים שלנו זה רעיון טוב.
המאמר של ליברה מדבר על החזון לעבור בעוד מספר שנים ממודל שבו השליטה היא בידי מי שקיבל רשות לכך, למודל בו השליטה היא מבוזרת באמת. זה נראה כמו מס שפתיים שנועד לפתות את מי שכיום תומך בביטקוין ובמטבעות קריפטוגרפיים אחרים, ותו לא. לא ברור איך יתבצע שינוי זה, ומעבר לכך, איזה אינטרס יש לחברות השולטות בליברה *כעת* לקדם את השינוי הזה.
כל זה עוד לפני שהתחלנו לדבר על הארנקים שבהם ישתמשו, שהם בעצם נקודת המגע בין המשתמשים למטבע. בתיאוריה, כל אחד יוכל לפתח ארנק עבור המטבע, הנענה לכל המאפיינים שאנו מחפשים בארנקי ביטקוין כיום, כגון קוד פתוח ושליטה עצמאית על מפתחות. בפועל, אני לא חושב שהסביבה בה המטבע יפעל תהיה מאד תומכת עבור ארנקים עצמאיים כאלה. איגוד הליברה צפוי לדחוף חזק לשימוש בארנק "קליברה" השייך לפייסבוק, וכנראה שבזה כולם ישתמשו. בארנק זה אין למשתמש שליטה עצמאית במטבעות – המטבעות יושבים למעשה אצל קליברה (כלומר פייסבוק), והארנק רק מספק ממשק לבקש העברות של המטבע. במצב זה, כל מראית העין של מטבע מבוזר ועצמאי יורדת לפח – פייסבוק משמשים כמעין בנק, שאנחנו תלויים בו לחלוטין עבור הפעילות הכלכלית שלנו; וגם אם הם ראויים לאמון שלנו, הם יהיו חשופים לכל האתגרים הטכנולוגיים והרגולטוריים של מערכות התשלומים הריכוזיות כיום.
לסיכום, ליברה מהווה שלב נוסף באבולוציה של מטבעות ואמצעי תשלום, שמאתגר את הדרך בה הציבור הרחב, וכן מוקדי כוח כגון ממשלות ובנקים, תופשים את מושג הכסף. יהיה מעניין לעקוב אחר ההתפתחויות בו, ולצפות בהשפעות הישירות והעקיפות על הכלכלה בטווח הקצר והארוך. אבל מהפכה של ממש, או תחליף לביטקוין ולמהפכה שהוא מביא, הוא לא.