טיוטת עידכון נב"ת 411 – תגובת האיגוד
לידי האיגוד הגיע מסמך שהפיץ בנק ישראל למערכת הבנקאית. מסמך זה הופץ לתאגידים הבנקאיים בלבד ולא לשימוע ציבורי. מדובר בטיוטת עדכון נב"ת – (נוהל בנקאי תקין) 411.
קדם לו מסמך נב"ת 411, שעסק בניהול סיכוני איסור הלבנת הון ואיסור מימון טרור.
טיוטת הנב"ת מציגה שינוי גישה של בנק ישראל בנושא המטבעות הדיגיטליים, והכרה בכך שעל הבנקים לספק שירותים בנקאיים גם כאשר מקור כסף הפיאט הוא בפעילות במטבעות קריפטוגרפים. היא מהווה הוראה ישירה לבנקים, שלא יוכלו עוד לסרב באופן גורף לפעולות בתחום. זהו צעד חשוב מאוד.
אבל ויש אבל גדול – האיגוד מביע חשש מההוראות המוצעות בטיוטה. קיימת בעיית ניסוח – אין הוראות ספציפיות מספיק בכדי להורות לבנקים לשחרר את החסימה שהם מציבים בכול הקשור לפעילות במטבעות קריפטוגרפים בישראל. חסימה אשר פוגעת קשות במשק הישראלי וגורמת לעסקים לשקול האם יש להם כדאיות לפעול בישראל (ובכך גם לספק מקומות עבודה, קידמה וכן הכנסות גבוהות מאוד למדינה כתוצאה מהמיסוי), או לשקול לפעול מעבר לים. לא ברור מספיק האם טיוטה זו תוביל להקלות ותאפשר פעילות ראויה בתחום בישראל, כמו שקורה בעולם או שרק תוביל להקלה שתהיה כמעט ובלתי מורגשת.
בישיבת הועד המנהל האחרונה של איגוד הביטקוין הישראלי, שהתקיימה, הוחלט שעל האיגוד להגיב במהרה לטיוטה זו. לשם כך, ביוזמתו של ניר הירשמן כינסנו שולחן עגול בהשתתפות נציגים מן התעשייה ואנשי מקצוע בתחום ובו דנו והעלנו הערות הקשורות לטיוטה זו. לאחר מכן, ניסחנו מכתב מפורט אשר נשלח למפקח על הבנקים – מר יאיר אבידן וכן נשלחו העתקים גם לד"ר משה ברקת, ראש רשות שוק ההון והמפקח על שירותים פיננסיים מוסדרים, לד"ר שלומית ווגמן-רטנר, ראשת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור ולעו"ד מיכל כהן, הממונה על התחרות. במכתב פירטנו את החששות שלנו מטיוטה זו והצענו הצעות על מנת לשפר אותה ולהקל על הפעילות הקשורה במטבעות דיגיטליים מול הבנקים בישראל.
להלן עיקרי הדברים:
– הטיוטה בעצם משמרת את המצב הנהוג כיום בו הבנקים חוסמים העברת כספים לחשבון בנק של בורסה או change ישראלי או זר ותומכת בהמשך חסימת העברות גם כאשר מדובר בנותן שירות ישראלי בעל היתר המשך עיסוק וגם כשמדובר בנותן שירות זר הפועלים בהתאם לדרישות החוק והרגולציה בישראל. אנו טוענים כי "העברת כספים לגורם מפוקח שפועל כדין בתחום המטבעות הקריפטוגרפים לא יכולה להיחשב כפעילות של הלבנת הון ולא ייתכן שבנק מסחרי יעצור כך את בעל החשבון מלהשתמש כדין בכספו" ומבקשים שהבנקים יבחנו כול מקרה לגופו ולא יאסרו באופן גורף. כך גם חיווה דעתו, היועץ המשפטי לממשלה בעניין ערב באומרו שעל הבנקים לבחון לגופן העברות כספים מבעלי היתר המשך עיסוק.
– לסמוך יותר על בעל הרישיון הישראלי – אנו מעלים את הצורך בכך שעל הבנק לסמוך עליו שבחן כדין כול טרנזקציה לפני שרכש בעצמו את המטבע הקריפטוגרפי או איפשר את מכירתו בבורסה אשר הוא מנהל ואשר ידוע לו "נתיב הכסף", כלומר: בנוסף לתהליך הארוך והמפוקח אותו עוברים האזרחים אצל נותן השירות המפוקח, הם עלולים להידרש על ידי הבנק לרכוש חוות דעת מומחה נוספת ויקרה רק בכדי שהכסף יתקבל בחשבון הבנק. זה יהווה מחסום רציני בכול פעילות. דבר זה גם יאפשר לבנק לנטרל וליתר את פעילותם של נותני השירות המפוקחים ובכך גם תמנע התחרות שהמדינה מעודדת.
נזכיר כי לא מזמן, האיגוד פעל באופן אינטנסיבי מול רשות איסור הלבנת הון בכדי לעצב כללים אשר יבטיחו התמודדות נאותה עם סיכוני הלבנת הון ובה בעת יאפשרו פעילות בתחום המטבעות הדיגיטליים.
– בירור מקור הכסף ברכישה בסכום שהוא מעל 50,000 ש"ח בשנה – הבהרנו כי אנו לא מסכימים עם הצורך בבירור מקור הכסף החל מסכום זה, כחלק ממדיניות ראוייה של סיכוני הלבנת הון. דרישה שכזו לא הוצבה ע"י בנק ישראל ביחס לסוגי נכסים אחרים שנמצאים בסיכון דומה, אז מדוע ביחס למטבעות קריפטוגרפים כן?! נהפוך הוא, פעילות בסכומים קטנים צריכה להתקיים ללא הכבדות.
– הרשאה לדרוש אישור מרשויות המס על תשלום מס בגין רווחים – לטעמנו אין הצדקה לכך. אם וכאשר תהיה הוראה שכזו, עליה להיות מנוסחת באופן כללי בנב"ת ולא באופן ממוקד כלפי מטבעות קריפטוגרפיים.
אנו ממתינים כעת לתגובה על מכתבנו ואנו תקווה כי נצליח במאבקנו לשנות, ולו במעט, את הוראות הטיוטה על מנת להקל על התעשייה ועל האנשים הפרטיים בהתנהלותם מול הבנקים בתחום המטבעות הדיגיטליים בישראל.
ניתן לקרוא את המכתב המלא כאן.
נמשיך ונעדכן.