למה לשלם בביטקוין?
מראשית דרכו של ביטקוין ועד היום, מחירו במגמת עלייה ברורה. מגמה זו צפויה, לפי המאמינים בו, להמשיך בעתיד הנראה לעין, לאור הגידול בביקוש וההיצע המוגבל. מנגד, הצלחתו של ביטקוין נשענת על עלייה בשימוש היום-יומי בו כאמצעי תשלום. נשאלת השאלה – אם ערכו עולה, מדוע ארצה לשלם בביטקוין? לא עדיף אולי לשמור את הביטקוין כהשקעה, ולשלם באמצעות מטבע אחר כגון שקלים?
במאמר זה נענה לשאלה זו, ולצורך זו נבחין בין מספר תרחישים.
מקרה 1: אנו סבורים כי שער הביטקוין בוודאות יעלה.
רבים השואלים את השאלה יוצאים מנקודת הנחה ששער הביטקוין יעלה בוודאות. אז, לטענתם, תשלום בביטקוין אינו כדאי, עדיף להחזיק בו ולהרוויח מעליית ערכו. אבל אם זה המצב, במה כן ישלמו? בשביל לשלם בשקלים, צריכים להיות להם שקלים לכתחילה. אבל על כל שקל שהם מחזיקים, הם מחמיצים את ההזדמנות להרוויח מהחזקה בביטקוין. למעשה, בתרחיש קיצוני זה, המהלך הרציונלי הוא לא להחזיק שקלים כלל אלא רק ביטקוין, ואפילו לנצל עד תום את כל מסגרות האשראי שלהם לצורך השקעה בביטקוין. ואם יש להם רק ביטקוין, כמובן שבבואם לשלם על הדברים הנחוצים להם, אין להם ברירה אלא לשלם בביטקוין.
מקרה 2: ביטקוין מתקיים לצד מטבעות מסורתיים, ערכו צפוי לעלות בסבירות מסוימת.
כמובן, התרחיש הראשון אינו באמת מציאותי. עליית שער הביטקוין עד כה אינה מבטיחה שהוא ימשיך לעלות, בעתיד הקרוב או הרחוק. הגיוני יותר להניח שאנו מאמינים בביטקוין וצופים שערכו יעלה, אך מכירים בכך שאין זה ודאי ושקיימת גם הסתברות שערכו יירד. במצב זה אנו אומרים שתוחלת הרווח מהחזקת ביטקוין חיובית, אך קיימת גם שונות. לפי מודלים נפוצים בתורת ההחלטות, אנו נרצה אמנם למקסם את התוחלת אך גם למזער את השונות. התוחלת פרופורציונלית באופן ישיר לכמות הביטקוינים שאנחנו מחזיקים, אך השונות גדלה באופן ריבועי. לכן, אם נחזיק יותר מדי ביטקוין, השונות העצומה תאפיל על התוחלת, ויצא שכרנו בהפסדנו.
מכאן נובע העקרון בהשקעות של פיזור סיכונים – במקום להחזיק רק בנכס אחד שאנו צופים שערכו יעלה, אנו מפזרים את ההשקעה בפורטפוליו של מגוון נכסים, שכולם צפויים לעלות בערכם אך בזכות השילוב ביניהם אנו מקטינים את השונות והסיכון.
משקיע רציונלי יחזיק כמות כזו של ביטקוין שבה הוא אדיש לשינויים בפוזיציה. כלומר, הוא במצב שבו אם ימיר שקלים לביטקוין (או להיפך), העליה בתוחלת הרווח תתקזז בדיוק עם העליה בשונות, ובשקלול כולל המצב החדש טוב לו באותה מידה. קל לראות שזה המצב – אם השינוי בתוחלת גובר על השינוי בשונות, לכתחילה היה משתלם לו לקנות יותר ביטקוין. ולהיפך, אם השינוי בשונות היה משמעותי יותר, היה משתלם לו למכור ביטקוין ולהוריד את השונות.
עבור משקיע הנמצא באיזון כזה, אין זה משנה אם יאלץ לוותר על ביטקוינים שברשותו או על שקלים. בבואו לשלם, השאלה הרלוונטית היא נוחות, עלויות התשלום וכו'. במקרים רבים תשלום בביטקוין נוח יותר ממזומן, זול יותר מכרטיס אשראי וכו', ולכן את זה הוא יעדיף.
עם זאת, אם ימשיך לשלם בביטקוין לאורך זמן, אחזקת הביטקוין שלו תרד עד לרמה שבה הוא כבר לא אדיש – הוא יעדיף כעת לוותר על שקלים ולא על ביטקוין. במצב כזה, הוא יכול פשוט לקנות ביטקוינים כדי למלא את החסר ולחזור לפורטפוליו אופטימלי. עם זאת, קנית ביטקוינים כרוכה בדרך כלל בעמלה ו/או טרחה, ולכן צורת פעולה זו עדיפה רק אם היתרונות של תשלום בביטקוין באופן שוטף גובר על החיכוך בקניית ביטקוינים אחת לתקופה.
גם אם עמלת הקניה משמעותית, קיימים מספר תרחישים נוספים בהם כדאי לשלם בביטקוין. למשל, בעלת עסק המקבלת תשלום בביטקוין, יכולה להשתמש באותו ביטקוין כדי לשלם בעצמה. האלטרנטיבה שלה היא למכור את הביטקוין לשקלים, ואז לשלם בשקלים. במצב זה, אם היא בחרה לשלם בשקלים היא לא חסכה את עמלת הקניה, אלא להיפך – היא תצטרך לשלם עמלה נוספת על מכירת הביטקוין. כמובן שבמצב זה תשלום בביטקוין עדיף בהרבה בשבילה. הדברים אמורים גם לגבי עובדת שכירה המקבלת תשלום בביטקוין. ככל שיותר עסקים מקבלים תשלום בביטקוין ומשלמים משכורות בביטקוין, כך קיימים מעגלים הולכים וגדלים של שימוש בביטקוין כמטבע עובר לסוחר, ללא צורך בהמרה למטבע מסורתי בכלל.
מקרה נוסף היא מישהי שהשקיעה בביטקוין בעבר, וכעת ערך הביטקוינים שברשותה עלה, ומהווה אחוז גבוה יותר של הנכסים שלה. כניהול סיכונים נבון היא תרצה ככל הנראה להקטין את הפוזיציה שלה, כדי שלא כל הונה יהיה תלוי בגורלו של ביטקוין. כלומר, גם היא במצב שהיא נדרשת למכור ביטקוינים. אם במקום למכור, היא פשוט תשלם על מוצרים ושירותים בביטקוין, היא יכולה לחסוך את עמלת המכירה. במובן זה, עליה בשער הביטקוין יכולה להוות "דלק" להמשך צמיחה של כלכלה מבוססת ביטקוין.
מהאמור לעיל אנו למדים, שאמנם תשלום בביטקוין לא מתאים לכולם ובכל מצב (במיוחד בעת כתיבת שורות אלה, כשהרשת עמוסה ועמלות הפעולה גבוהות יחסית), אך זה כדאי במספיק מצבים גם בשביל לא להירתע מכך ברמה האישית, וגם יכול לקדם פעילות כלכלית עניפה ברמה המערכתית.
מקרה 3: ביטקוין הוא המטבע הדומיננטי.
בתרחיש עתידי אידיאלי, ביטקוין ייתר את הצורך במטבעות המסורתיים, ומתקיים לבדו (או לצד מטבעות דיגיטליים נוספים בעלי תכונות דומות). במקרה זה, השאלה אם כדאי לשלם בביטקוין חסרת תוחלת – ביטקוין הוא המטבע היחידי, ולכן רק בו ניתן לשלם.
עם זאת, ה"תרגום" של השאלה לתרחיש זה, מתייחסת להיתכנות המערכתית של כלכלה "דיפלציונית" המבוססת על מטבע שכמותו מוגבלת. במצב כזה, כוח הקניה של יחידת מטבע צפויה לעלות בד בבד עם הצמיחה בכלכלה. אם כן, כל אדם המחזיק במטבע עומד בפני שאלה – האם לקנות מוצרים עכשיו, או לחכות לעתיד שאז ערך המטבע יעלה ויוכלו לקנות יותר באותו כסף?
כלכלנים רבים גורסים שכלכלה דיפלציונית הינה מסוכנת, ותוביל למצב שבו אנשים ידגרו על כספם, יימנעו מרכישות ויוזמות והכלכלה תוקפא. כלכלנים אחרים, ובמיוחד אלה הדוגלים באסכולה הכלכלית האוסטרית, טוענים שאין כל בעיה. במאמר זה לא נכריע כנראה את הויכוח רב-השנים הזה, אך יש מספר נקודות שראוי לתת להן תשומת לב.
קיימים כבר חלקים בכלכלה שבהם קיימת דיפלציה חדה, והם פועלים ללא בעיות. הדוגמה הבולטת היא שוק המחשבים. המחיר של מחשב בעל יכולות נתונות יורד בהתמדה עם הזמן, ולהיפך, איכות המחשב שניתן לרכוש במחיר מסוים הולכת ועולה. למרות זאת – לא נצפתה תופעה בה אנשים מפסיקים לקנות מחשבים, למרות הפיתוי לחכות ולקנות מחשב יותר טוב. זה מכיוון שהם צריכים את המחשב עכשיו, אז הם קונים אותו עכשיו. כנ"ל לגבי כל סוג מוצר אחר – אנשים יקנו את מה שהם צריכים כי הם צריכים אותו, והאפשרות התיאורטית לחכות ולשלם פחות אינה רלוונטית.
גם אם הכלכלה הדיפלציונית תוביל להפחתה בהיקף הצריכה, אין זה בהכרח דבר רע – בזבזנות וצריכת יתר חוטאים למטרות האמיתיות של הכלכלה ויכולות לגרום לנזק סביבתי.
כנ"ל לגבי השקעות ויוזמות. הגידול בערך הכסף צפוי להיות תואם את הצמיחה הרוחבית הממוצעת של הכלכלה. מי שנופלת לידיו הזדמנות להשקעה או יוזמה בעלות תשואה גבוהה יותר מהממוצע במשק, ישקיע בה כמו כיום. כמובן שחלק מהמיזמים ייכשלו ויובילו להפסד, כמו היום. בשונה מהיום, גם השקעה במטבע היא אפשרות לגיטימית, מה שחוסך את הדחף להשקיע לשם ההשקעה גם בדברים שלא מבינים בהם, ואת עמלות התיווך לגורמים המנהלים השקעות אלה עבור הציבור.
מטבע כמו ביטקוין, שהינו מצד אחד נייד וניתן לחלוקה אך מצד שני כמותו מוגבלת, לא היה קיים בכלכלה עד כה. התיאוריות המקרו-כלכליות שלפיו מטבע כזה אינו יכול לשמש בסיס לכלכלה בריאה טרם עמדו במבחן המציאות. רק ע"י ניסיון להחיל כלכלה מבוססת ביטקוין נוכל לדעת אם זה אפשרי.